הבלוג שלי

  • אילנית יורמן

ולא לפחד מהפחד

אדם צריך שתהיה לו מילה,

קצת מקום בעולם,

אהבה לא נשכחת.

וקול אמיתי לתפילה,

ורגע מושלם,

כדי לתת ולקחת,

ולא...לפחד מהפחד.

אוסף הטיפים של שלמה ארצי לחיים טובים. חיים אמיתיים שבהם ״חיים את הרגע״, וזורמים עם מה שמרגישים.

ידעתי בחיי אהבות גדולות, ופחדים גדולים.

לא קלה היא דרך האמת הפנימית, הפחדים שלנו מסיטים אותנו ממנה. הכי קל לכתוב ״תפסיקו לפחד, שימו את הפחדים בצד ותתחילו לחיות״. לפחד יש מקום משמעותי בחיים של כולנו.והוא משרת אותנו היטב.

פחד קמאי קדמון לימד אותנו לפחד מהאש, להתרחק ממנה. עשרות אלפי אנשים חיים בעוטף עזה תחת טירור של אש, שבכוחה לכלות דונמים שלמים, ולשתק את שמחת החיים ב 81 יישובי העוטף. לכו תגידו לילד שהשדה שליד הבית שלו נשרף - להפסיק לפחד.

ומצד שני, אנחנו מבשלים, מחממים, יוצאים לקומזיץ וברביקיו בשמחה גדולה. האדם הקדמון למד לשלוט באש לתועלתו, להרחיק חיות טורפות, את הקור ואת החושך.פחד גורם לנו להיזהר. מנגנון בריא וטוב. כאשר אנחנו רותמים אותו לטובתנו הוא מניע אותנו לפעולה. הפחד ממחסור גרם לאדם לצאת ללקט ולצוד. גורם לאדם המודרני לצאת לעבוד, להרוויח כסף כדי לצאת לציד המודרני - השופינג. וכמה שאני אוהבת. ללכת לסופר, לקניון, לנסוע לחנות Decathlon מרחק קילומטרים רבים בשביל מגבת לשיער וחלוק. להתגבר על הפחד שלי משיער לא מסודר.

שנים פחדתי מכרישים. פחד לא ממש הגיוני כשחושבים שמרבית חיי לא התקרבתי לים. כל כך פחדתי שסירבתי להתקרב לחוף, שלא לדבר על לטבול את קצה רגלי במים. פחדתי מהכנרת. הייתי בטוחה שמחכה לי שם עמלץ לבן. אחר כך התחילו סיפורים על נחשים ששוחים בכנרת. אמאל’ה.

וכל כך רציתי להיות טריאתלטית, כמו החברות החזקות שלי. שוחים, רוכבים ורצים. שטח החלפה, סטנדים של אופניים, חליפה ושני זוגות נעליים (לחלק מאיתנו, אצלי 50%). קסדה, וכובע ים. כובע ים??!!!לא ידעתי לשחות אפילו בבריכה.

אותו חלום - הטריאתלון הראשון שלי - הפך לכח מניע. לא הפחד מעודף משקל, או מחיים חסרי מטרה, אלא רצון כנה ואמיץ לעשות משהו שונה, הוא שגרם לי להסתכל על הפחד הלא הגיוני מכרישים, ולנסות לפצח אותו.

אותם פחדים שגורמים לנו להמנע ממה שיכול להזיק לנו, מסייעים לנו בדבר נוסף - להימנע מלהתמודד עם הפחדים העמוקים שבנפש שלנו, ועם הכאבים שנלווים להם. קל יותר לתרץ את ההמנעות מללכת לים בפחד מטביעה, מאשר להגיד ״אני לא הולכת לים כי אני מפחדת שיראו לי את הגדם״.

כן, יש לי גוף נכה ולא מושלם, ולא הייתי גאה בו. פחדתי מהמבטים של האנשים, מהרתיעה והגועל. והמטרה - ללמוד לשחות בים, גרמה לי לשים בצד את כל הפחדים. פתאום הייתי גאה בגוף שלי, התעלמתי מכל מבט או הערה. כאישה השלמה עם גופה, התחלתי לקבל מחמאות. השתתפתי כדוגמנית בקמפיין להלבשה תחתונה. הפייסבוק שלי מלא בתמונות שלי בבגד ים, וה"לייקים" נשפכים כמים.... הפסקתי לפחד. מהפחד. למדתי לחבק אותו כחלק ממני.

109 צפיות
  • Facebook - ilanit yurman
  • Instagram - ilanit yurman
לקבלת הבלוג שלי ישירות למייל, הירשמו
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now