הבלוג שלי

  • אילנית יורמן

נפשם הרכה של בני הנוער

יש לי חברה מלכה

יש לה שם של מלכה

היא נראית כמלכה

ומלכותית באופן כללי


יש לה טמפרמנט של מלכת החורף

היא יכולה להיות מאוד סוערת

ולב רחב וגדול של המלכה האם


והיא התקשרה אלי אתמול עם רשימת מטלות ובירורים.

ואז, סיפרה לי סיפור מסמר שיער


״ביקשתי מחברה שהיא מחנכת כיתה ו, לבוא ולהרצות בפני הכיתה על המגבלה שלי״

הערצתי אותה. איזה מלכה.

לא תמיד קל לאישה קטועת רגל לחשוף את סיפורה ואת הנכות שלה

והילדים, איזה רווח אדיר זה עבורם. מביטים בי במפגשים במבט מעריץ.

גם המלכה ראויה להערצה.


לא כך חשבה חברתה המורה:

״האם כיתות ו לא צעירים מדי להיחשף לאישה קטועת רגל?״


שאלה טובה.

ויש לי תשובה - בושה וחרפה שמורה בישראל מוציאה משפט כזה מהפה.

האם זאת מערכת החינוך שלנו. שיש להגן על ״נפשם הרכה״ של עוללים בני 12 מחשיפה לזוועה הכרוכה במפגש עם אדם נכה?


ובכן - אין החריג מעיד על הכלל


לשמחתי, אני פוגשת כל העת מורות שרואות זכות להביא סיפורים של אנשים מעט ״אחרים״, על מנת ליצור חברה יותר שוויונית ופלורליסטית. חברה שבה ילד עם עודף משקל ירגיש אהוב ומקובל, ילדה לצמד אמהות תחוש בת מזל שיש לה משפחה מיוחדת.


בכל שיחה שכזאת מתגלים ילדים שבאים ממשפחה בה לאחד ההורים קושי רפואי או אחר. אני קולטת את המבט החושש כשהם ניגשים אלי לאחר ההרצאה. מספרים לי בשקט את מה שלא העיזו לדבר עליו אפילו בבית. כמה זה קשה לחיות עם השוני. הבושה של החשיפה בחברה ש״לאבא שלהם אין סולם שמגיע עד השמים״, הוא מרותק למיטה עם ALS וכנראה לא יזכה לראות נכדים.

ואני מחייכת כדי להסביר שאני מבינה. נותנת להם מספר טלפון שיוכלו להתקשר אם יהיו להם שאלות


אז לא, הם לא צעירים מדי בגיל 12, 8 או אפילו 4. החיים לא מבקשים תעודת זהות לפני שהם דופקים בדלת עם המציאות.

ויש דרכים להגיע אל ליבם של הילדים, דווקא כשהם צעירים, ולהסביר שהחיים מורכבים אבל הכי כדאי לחיות אותם. כי גם כשקשה, השמש תמיד תמיד זורחת בבוקר.

0 צפיות
  • Facebook - ilanit yurman
  • Instagram - ilanit yurman
לקבלת הבלוג שלי ישירות למייל, הירשמו
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now