הבלוג שלי

  • אילנית יורמן

האושר הוא הפשע המושלם

עודכן ב: 8 אוק 2018

בגיל 35 קמתי בוקר אחד והחלטתי שאני רוצה להיות מאושרת. למרות שזה נראה טריוויאלי, זוהי לא החלטה קלה. במיוחד שני מרכיבים שלה:

  1. ההכרה בעובדה המצערת שחיי כרגע לא משהו.

  2. הבנה שנדרשים שינויים, חלקם אפילו כואבים.

אילנית יורמן - האושר הוא הפשע המושלם

אוטומאטית קפצה לי המחשבה ״מה את מתלוננת, מה כבר לא טוב לך?״. כי יחסית לאישה קטועת רגל שגדלה במשפחה ממוצעת בעיר ממוצעת בישראל, הצלחתי יפה מעל הממוצע. לימודים, קריירה, משפחה. חסר היה רק כלב וג’יפ וחיי היו עומדים בכל צ’ק ליסט של עו״סית ממוצעת. רק מה, לא הרגשתי שאני בכיוון, אעפס. הייתה לי תחושה חזקה שיש משהו יותר טוב. והמשהו לא קשור למה השגתי בחיים, או למדדים כמותיים כל שהם. המשהו הזה הוא ערך עליון שאמור לנווט את דרכי. שמגיע לי יותר. ושהיותר הזה הוא יותר אושר. ושעד היום התפשרתי על אושר אקספרס, כל מיני צורות שונות של עונג, בצירוף לחיים ממוצעים עתירי הישגים. ושמעכשיו אני לא מתפשרת יותר על האושר שלי, גם אם זה אומר להתפשר בערך על כל דבר אחר, וכן, גם לוותר על לא מעט. כשהחלטתי להפוך את האושר שלי לדת, או מינימום לנ״צ אליו אני מתכננת, לא ידעתי לאן אני הולכת, במה זה כרוך, או אפילו שמץ של מושג איך יראו חיי המאושרים. בהמשך סבלתי לא מעט, בכיתי והייתי מתוסכלת, ומיום ליום נהיה לי יותר ברור שמנעד הרגשות שלי מתרחב, וכאב הוא חלק מהרגשות האלה. הבנתי שלהיות מאושרת מחייב ללכת עם מה שאני מרגישה, ושיש להתמודד עם כל רגש שעולה. פתאום, כשהתנסיתי בלהתמודד עם כאב וסבל, הפסקתי לפחד מהם. הפלא ופלא, אותו רצון להימנע מסבל הפסיק לנהל אותי. במקום לחפש אושר מיקרי ולהימנע מסבל, למדתי להתמודד איתו ולדבוק באושר האמיתי שלי.

דבר אחד היה לי ברור: אני לא הולכת להיכשל בזה!!!!ומיום ליום זה הלך והתעצם. והדביק אנשים. פתאום שמתי לב שאני מעוררת השראה. שאנשים מקשיבים לעצות שלי, רוצים בחברתי. ההערכה אלי גדלה. בעיקר ההערכה שלי לעצמי. התחלתי לעוף על עצמי. זה קצת מביך לפעמים כמה שאני לא צנועה. אבל, בסדר, תודו - נכון שאני מדהימה??!!! מכיוון שפיזית אני שונה מאחרים, נלחמתי כל חיי על ״להיות כמו כולם״. ואפילו, אם אפשר - יותר טוב מכולם. במהלך הדרך, שעודה נמשכת, אני בוחרת פעמים רבות לעשות בדיוק ההיפך. לפעמים זה פשוט נדרש, כי אני מבינה שהכיוון הכללי המקובל לא מקדם אותי, אבל לרוב זה פשוט כי למדתי שעלי ״לצעוד בדרכי״. על ״צועדת בדרכי״ בטח עוד אכתוב בהמשך. מביאה את זה כאן כי זה בסיס איתן למסע להעלאת רמת האושר. צועדת בדרכי, על רגל אחת, לחיפוש אחר האושר. יאללה, תצטרפו. כיף פה.


0 צפיות
  • Facebook - ilanit yurman
  • Instagram - ilanit yurman
לקבלת הבלוג שלי ישירות למייל, הירשמו
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now